תורתכם, נבדקת במקורה.

תורה הנאמרת ותורה הנכתבת שני דברים הן. שיעור חוזר על עצמו, שב על עקבותיו ונשען על השומעים שבחדר; דף כתוב אינו יכול. אנו מוצאים את המשפט שהרב היה כותב אילו ישב לכתוב, ושומרים על כל מה שעושה אותו לשלו: סגנונו, בין חסידי, בין ליטאי, בין ספרדי ובין של קירוב; סיפוריו ומשליו; הדרך שבה הוא בונה את דבריו עד לעיקר.

במקום שמסר שיעור שלוש או ארבע פעמים, אנו קוראים כל אחת מן הפעמים ובונים מן המלאה שבהן, שכן התורה שרב חוזר עליה יותר מכול היא בדרך כלל המלוטשת שבתורתו.